חשבתם פעם על מה באמת עוצר אותנו מלהתחיל, להתקדם ולסיים עם העניינים הבירוקרטיים שלנו?
מכירים את זה שאתם מסתכלים על הרשימה וכל דבר בה שאתם לא יודעים מא' עד ת' מה הוא אומר – אתם פשוט לא מתחילים? תהיתם פעם למה זה?
מה הסיפור? למה במקום להתייסר על זה שהדברים לא זזים, לא פשוט מבצעים אותם?
בפוסט קודם כתבתי על פחד – ואני רוצה להסביר קצת יותר ולתת לכם את השיטה שלי לפיתרון של הסיפור הזה כשאנחנו ניצבים בפני משהו שאנחנו לא מכירים אנחנו לרוב מוצאים את עצמנו חוששים, דואגים, ולא מסוגלים לדמיין את הדרך עצמה שעומדת לפנינו – כי אנחנו לא מכירים אותה!
אז חוץ מלהחליט שקופצים למים באומץ – קבלו טיפ פרקטי – שאני מיישמת בעצמי כל יום. הסוד הוא: לפרק את המשימה לשלבים ידועים מראש (כמה שאפשר)
איך עושים את זה?
- קודם על מבררים מה הפרוצדורה! או שקוראים עליה באתרים שונים, או שמתקשרים לגוף שמולו צריך להתנהל ושואלים את כל השאלות שצריך על התהליך – גם אם זה נשמע טיפשי או מיותר..
- את כל השלבים כותבים באופן מסודר במקום שתוכלו לחזור אליו בכל רגע, להוסיף לו מידע, ולעדכן בו איפה אתם נמצאים
- חשוב לסרוק את הרשימה בהתחלה ולראות איזה דברים אפשר להכין כבר עכשיו – ומה לא
- לאסוף את כל מה שכן, ולחזור שוב לשלב הראשון לתחילת עבודה
והכי חשוב – כשאתם כבר מתחילים ובאים לתקתק את העניין הזה – תתמודדו עם כל שלב כאילו הוא היחיד! אל תשאבו לחרדה או חששות מהשלב הבא.
פשוט סיימו עם מה שיש לכם לעשות עכשיו
כשתסיימו עם עכשיו, עברו לאחכ.. זה הופך הכל לאפשרי!
