ברוכים הבאים לסרטון השלישי בסדרת הסרטונים שלי על תקתוק בירוקרטיה.
בסרטון הקודם דיברנו על מרכיב קריטי בתקתוק משימות ובירוקרטיה – והוא שיגור! אז למי שפספס – שיגור הכוונה בלהעביר את הכדור חזרה לצד השני – מולו אני מתנהלת.
בסרטון הקודם אני מסבירה מה זה אומר ולמה זה קריטי – ממליצה לכם לחזור לשם.
אז איך מטפלים במשימות לשיגור?? מה אם אין זמן למשימות כאלה ביומיום?
יש לנו נטייה לתפוס את הדברים לשיגור כדברים "אקסטרה" – ש"קשה מאד להגיע אליהם", "אף פעם אין זמן אליהם", וכפועל יוצא מהדבר הזה אנחנו פשוט לא מתפנים לקדם דברים חשובים ומשמעותיים בחיים שלנו.
אז מה עושים?? אני אשתף אתכם באיך אני עושה את זה:
אז חוץ מרשימות הפרויקטים שלי והסטטוס של כל דבר, אני מנהלת את כל משימות השיגור שלי ושל הלקוחות שלי ב"רשימה לשיגור". ברשימה הזו אני מרכזת את כל הדברים הפתוחים שיש לי לשגר לצד השני.
אני דואגת שכל יום יהיה לי "זמן שיגור" – זמן מוקצב ומוגבל בלוז היומיומי,
שאותו אני מקדישה למענה או קידום של כל דבר שחזר לידיים שלי,
או מה שמצריך תזכורת לצד השני כי עבר מספיק זמן והדברים עוד לא חזרו אליי.
אז אם נכנסת לי משימה לשיגור, לדוגמא: קבלתי מענה מגורם מסויים ואני צריכה לעשות את הצעד הבא ולענות – המשימה הזו מיד מתווספת לרשימת השיגור שלי.
וזה קורה כמובן גם אם אני לא מטפלת בה באותו הרגע!
יום למחרת, בזמן שיגור שיש לי בלוז, כשאפתח את רשימת השיגור אני אראה את הדברים שעומדים לפניי – ואוכל להריץ אותם אחד אחרי השני.
אם מתמידים העניין הזה הופך להרגל, וההרגל הזה מאפשר תנועה, זרימה, וניקוי שולחן על בסיס יומיומי!
